(לזכרם של בנייה ריין, אדם גורן, אלכס בונימוביץ', ואורי גרוסמן)

יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים שיכור ומבושם-
איך שיופי יכול לרפא!
נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות-
אך עוד רגע יבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.

"על דעת המקום ועל דעת הקהל רכבינו סופה וגם סער"
טנק אחד, ארבעה לוחמים.
טנק אחד  ארבעה עולמות שונים.
בנייה, אורי, אלכס ואדם.
ימנים שמאלנים צברים ועולים מה זה משנה?
עם מדים כולם מלאכים בירוק, מלאכים במדים.
כולם יחד נותנים את הכל למטרה
כי חונכנו לתת את הכל, ולפעמים הכל זה הכל, כדברי בניה.

בקשר קראו לטנק "כוח בניה",
אבל הלוחמים קראו לו "המלאך של הגזרה",
לכל משימת חילוץ לכל משימת עזרה,
כוח בניה במקום- "רות, קיבלתי, אני בדרך"
כאן חילוץ של צנחנים מבית, כאן נגמ"ש תקוע של הנדסה
"רות קיבלתי אני בדרך" בדרך לעוד עזרה.
למרות שמאוד מסוכן ונראה שבמלחמה הזו הכל "בלגן בלגן"
ממשיכים, מחלצים, לוחמים.
למרות שבבית מחכים ההורים, החברות והאחים.
ממשיכים, מסתכנים, מחלצים.
"אני נותן את חלקי כמו כולם" אמר אדם גורן לאחיו חנן,
כי "טוב למות בעד ארצנו" ובשביל זה כולנו כאן,
"טוב למות בעד ארצנו" גם היה כתוב על התיק של אלכס.
לא בתור סיסמה אלא בתור דרך חיים, ואם צריך גם בדרך למות.

כך ממשיכים לחלץ, רכבם סופה וגם סער בוטחים- "אל תשלח ידך אל הנער"
עד אותו הלילה, הלילה ההוא לפני הפסקת האש.
הלילה ההוא ייקחהו האופל הלילה הזה בא.
בלילה ההוא אבא, הייתה צעקה גדולה ומרה.
בלילה ההוא נדדה שנת המלך, שנת מלכו של עולם.
ויהמו כל מלאכי מרכבה, אופן ושרף שואלים בנדבה
אנא תנה פדיום וכופר הבה - אנא יהי עולם בלי ירח?
אך בשמים נגזרה הגזירה, לכל יושבי אותו טנק מרכבה.
בדרך לעוד חילוץ נפגעו מפגיעה ישירה.
ניסו להתקרב, להכניס את היד, אך היד - כבר נשלחה בנער.
כולם נהרגו, עלו לעולה ברה,
עוקד והנעקד והמזבח.  
כך עמד לו הטנק, בודד ומפויח עם גופות מגיני הגזרה,
מחכה למחלצים, שיביאו את גופות המלאכים לקבורה.
ורק קצין אחד המשיך הלאה את הפקודה-
"רות קיבלתי אני בדרכי" להחזיר ארצה את הלוחמים.
עם קסדה חשוף בתוך ג'יפ נסע לשטח אויב והביא את הבנים למנוחת עולמים.
"שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו"
"טוב למות בעד ארצנו" כך נכתב -על התיק ובלב הקרב.
ועוברים הימים ומשתנות העונות  לעיתים האביב קצר ויש חשק לעוד,
"אודך על כי נוראות נפלאתי, נפלאים מעשיך, ונפשי יודעת מאוד."
קווים אנו לא-ל ברחמיו לבטוח ו"קווי ה' יחליפו כוח."
מבקשים אנו- "זוכרה לעדה סוערה ונגועה  ואמור לציון בא זמן הישועה"
דורשים אנו בנחלת א-ל להסתפח –
להמשיך בכל רגע מחיינו את הקול האלוקי ולומר "רות קיבלתי אני בדרכי".
יהי ליבנו בא-ל בוטח- ינון ואליה אני שולח.
ואת, ארץ אהובה- את אימת הימים ינחמו ילודייך ואת בדמייך חיי.


 
 
 

דברים שנאמרו בהלוויה 

דברים שנאמרו בשבעה 

דברים שנאמרו בשלושים 

דברים שנאמרו באזכרות 

דברים לזכרו בטקסים  

מכתבים על בניה 

יום השנה השלישית  

ימי זיכרון לחללי צה"ל  

יום השנה הרביעית  

יום השנה החמישית  

יום השנה השישית  

יום השנה השביעית  

יום השנה השמינית  
האם חגית   

יום השנה התשיעית