הספד מפי האח-הראל

אחי בניה, בן 27 אתה במותך-"זכ", זך וישר אתה, איש טהור, איש אמת, איש מידות, איש עקרונות, אוהב הארץ ואוהב האדם – תמיד דאגת למשפחתך, לחבריך ולחייליך ללא פשרות.
קשה לי להאמין שאתה , בניה, זה בלשון עבר.
אתמול, כשחיפשנו תמונות שלך, זאת כחלק מהתחושה שאתה עדיין איתנו, נשקפו מבעד לתמונות רבגוניותך- קשיחות מחד וחיוך מאידך. איש עקרונות שלא מתפשר ולא מוותר, הדורש ראשית מעצמו, אך, גם מהאחרים. אולם, כשמבצעים את המשימה מפרגן עם כל הלב והנשמה באמצעות חיוך ומילה טובה.
המשל ל"צבר" אצלך איננו מליצה- ה"צבר הישראלי" בהתגלמותו, במבט ראשון קשוח, אך כאשר קצת מקלפים, מתגלה הרוך האנושיות, ההבנה והאכפתיות-ועל כך יעידו כל מכריך. אמש, לפנות בוקר, כשלא הצלחתי לישון וישבתי על מיטתך בחדרך שאותו חלקתי איתך במשך שנים רבות, מילאה דמותך את חלל החדר, ראיתי אותך מביט אליי במבט ישיר ומחייך בחצי החיוך המפורסם שלך, אומר לי בטון צבאי: " הראל, דיר-באלק אם תדבר יותר מדי שטויות" והשבתי לך: "בניה, הכול אמת לכבודך ולמען רבים שלא הכירוך מפאת צניעותך המדהימה".
כגיבור דוד שעל שמו אתה קרוי, איש רב פעלים היית- בעל קריירה צבאית מזהירה שכל שלב ושלב סיימת בהצטיינות, מהטירונות דרך כל הקורסים הפיקודיים, זאת כמובן בלי לספר או להתגאות, בשקט, בצנעה,"סה"כ עשיתי את העבודה" היית אומר. מצטיין בלימודיך באוניברסיטה ובצניעותך לא ידענו על כך דבר עד שהתקשרו לבקש את מס' החשבון שלך להפקיד כסף על מלגת ההצטיינות, זאת אחרי שנפנפת אותם לטובת דברים חשובים באמת כהגדרתך.
עושה ספורט- ניווטים,ריצות,טרקים ומשימה שלקחת על עצמך כפרויקט- "המרתון" וכדרכך דבקת בה וכפי שאמרת הפתעת גם את עצמך, מה שנדיר אצלך.
בפריז שנה שעברה סיימת את המרתון בצורה מעוררת התפעלות.
חברים רבים רכשת לך בכל שלב בחייך- מהשבט, מהתיכון, מהישיבה ומכל שלב ושלב בחייך הצבאיים בשבע וחצי השנים האחרונות, כולם חברי אמת שפעמים רבות חידשו לי עוד סיפור או מילה טובה עליך, על אישיותך, מידותיך המדהימות, מקצועיותך ועל אהבת הזולת כפשוטה.
בניה, במותך ציוות לנו את החיים- חיי מידות, חיי יושר ואהבת האדם. בשבילך, בשבילנו, למענך, למעננו, נמשיך את חייך מהנקודה בה הפסקת. כולי אמונה שאם אכן נצליח לעמוד בגודל המשימה שהשארת לנו, גם נזכה לראותך במהרה עם משיח צדקנו. בימי משבר וצרה לנו ולכלל ישראל, מי ייתן ויתקיים בנו דברי הנביא ישעיהו: "בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר".

אוהב וכבר מתגעגע, הראל.