האם חגית


את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. כן בניה שלי 7 שנים ואת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק...ואולי גם אסור להפסיק. 7 שנים ומלא מנגינות חדשות, תובנות חדשות וצלילים חדשים מתנגנים.
את המנגינה של הבכי הקורע לב אתה כבר בטח מכיר בעל פה, אבל גם הוא השתנה: אם לפני 7 שנים בכיתי בלי סוף, בלי הפסקה, היום הבכי מנותב למקומות אחרים של עשייה ובניה. אם לפני 7 שנים הבכי היה בקולי קולות, היום הבכי הוא שקט אבל זועק, דממה שצועקת, מנגינה שמנגנת בלב פנימה, מנגינה בלי קול וזה כואב אוי כמה שזה כואב.
אבל בניה שלי אני לא רוצה להכאיב לך ולא רוצה לדבר על הבכי. אני משתדלת, תאמין לי שמשתדלים לפעמים מצליחים יותר לפעמים פחות – לא תמיד יש לי שליטה...
מצטערת בניה שלי אל תיקח את זה עליך זטת לא אשמתך חס ושלום אתה עשית מה שצריך לעשות – הלכת להגן על המדינה, הלכת לחלץ את חייליך תחת אש, כן חינכנו אותך ואנחנו גאים בך ובמה שעשית, אז כן המנגינה הזאת כואבת, כואבת מאוד, אבל גאה. מנגינה של ייסורים שאנחנו מקבלים אותה באהבה: את המנגנה המורכבת הזאת אי אפשר להפסיק.
אני רוצה לספר לך על מנגינות אחרות, מנגינות שמחות מנגינות בונות ומנגינות גם קצת עצובות, אבל הן זמניות.
יש לי מנגינה חדשה שמושמעת השכם והערב במדינה "שוויון בנטל" ואני אומרת "שוויון בנתן" – לשון נתינה, נתינה מעצמך למדינה. כך היית אתה, כן בשבילנו ללכת לצבא זאת זכות ולא חובה לשרת בצבא ולהגן על הארץ שה' נתן לנו זאת זכות גדולה, רק שנדע לשמור עליה.
בדיוק השבת, קראנו בהפטרה ושמתי לב לפסוק האחרון אולי זאת בדיוק התשובה: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם ולכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמץ כוח איש לא נעדר".
מנגינה אחרת שמחה שאני רוצה לספר לך עליה, בשעה טובה ואחרי הרבה קשיים מבית ומחוץ, התחילו להכשיר את השטח לשכונה חדשה – שכונת "נופי בניה". בוודאי כל בוקר אתה שומע את הטרקטורים והדחפורים שמנגנים כאן באדמה של קרני שומרון. מה יותר מתאים להנציח את שמך גם בשכונה לזכרך, שכונה שבה ישחקו ברחובות "נופי בניה" ילדים ונערים – כן את המנגינה הזאת אי אפשר ואסור להפסיק.
כן יש עוד מנגינה חדשה עם צלילים צורמים, אולי בעצם מנגינה ישנה-חדשה שארה"ב התחילה לנגן לנו ומהר מאוד לצערי הצטרפו אליה אחרים. קוראים לזה שיחות שלום משא ומתן, בעצם מתן ומתן. אבל אנחנו מכירים מנגינה אחרת ויחידה: "ויאמר ה' אל אבהרם לזרעך אתן את הארץ הזאת...קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
"הארץ אשר אתה שוכב עליה (כן בניה איפה שאתה שוכב) לך אתננה ולזרעך עד עולם" וגם אם נעמי שמר תכתוב עלי את השיר "איש מוזר" אני אמשיך לצעוק "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" – כן את המנגינה הזאת אסור בשום אופן להפסיק.
מנגינה אחרת שממשיכה להתנגן בגאון ואותה אי אפשר ואסור להפסיק זה החיילים שלך והמפקדים שלך המקסימים. 7 שנים שהם ממשיכים ללוות אותנו עם המנגינה שלנו שחסרה אותך. הם לא עוזבים אותנו – באים, מבקרים, מזמינים, מתעניינים – מהחייל הכי פשוט ועד הרמטכ"ל.
תאר לך בניה שהיום החברים שלך המפי"ם הם כבר מגדי"ם והמפקדים שלך כבר מחטי"ם, מפקדי אוגדות ואפילו אלופים. אתה היום יכולת להיות מג"ד אולי מג"ד של סער או של נדב ואולי בכלל אצל תמיר או סמי – המפקדים שהערצת, אבל אתה תשאר מ"פ לנצח.
אני מצדיעה גם לחבריך דגן, דובדב ובועז, שפתאום באמצע החיים האזרחיים הלכן לעשות קורס מפי"ם-מגדי"ם. כל הכבוד, אני מרשה לעצמי לומר שגם לך ואפילו לי יש חלק בכך אז תודה לכם.
תודה גם לחברים שלך מהישוב והתיכון שממשיכים לבוא לבקר, לארגן שיעורים ועוד. לנו זה לא מובן מאליו ובמיוחד ככל שהזמן עובר...אז כן את המנגינה הזאת בבקשה אל תפסיקו, מפקדים וחברים לנגן, כי לנו זה חשוב ונותן כוח.
עוד מנגינה שמחה, בעצם הרבה מנגינות שמחות היו במשך חתונות ולידות של אחיינים ובני דודים, של הרבה תינוקות שקרויים על שמך בניה. מנגינות של חברים שלך שכבר עם שלושה-ארבעה ילדים הם ממשיכים ואנחנו נעצרים בגיל 27 תשאר תמיד לנצח. אבל מה לעשות שאת המנגינות שלי כולן מסביב אסור וחייבים להמשיך לנגן הרי בשביל זה הלכת – שנמשיך, אז אנחנו ממשיכים לנגן.
נתפלל שה' יתן לנו כוח להמשיך ולנגן עוד הרבה שנים מנגינות שמחות ומורכבות.
מתגעגעים ואוהבים עד כאב
אבא ואמא 


 
 
 

דברים שנאמרו בהלוויה 

דברים שנאמרו בשבעה 

דברים שנאמרו בשלושים 

דברים שנאמרו באזכרות 

דברים לזכרו בטקסים  

מכתבים על בניה 

יום השנה השלישית  

ימי זיכרון לחללי צה"ל  

יום השנה הרביעית  

יום השנה החמישית  

יום השנה השישית  

יום השנה השביעית  

יום השנה השמינית  
האם חגית   

יום השנה התשיעית