חובב ורדי

בניה, מאז שהלכת נוטים אנו החברים ועוד רבים ממכריך להשתמש באמירה "לכל הפחות". אז גם כאן אני חייב לומר לך, ולחברים שנמצאים כאן, "לכל הפחות". במעמד זה, מבטאים הנוכחים שניים מהמרכיבים שהיו כה משמעותיים עבורך: האחד, אנשים שבאו ללמוד מרצונם והשני, חברים.
משפחת ריין היקרה, חברים ובניה שלום, אני חובב ורדי, ראשית רואה עצמי חבר ותלמיד. שנית, מייצג את עצמי, ולעניות דעתי גם רבים נוספים מחבריו ותלמידיו של בניה בצבא. שימשתי כמפקד פלוגה (מ"פ) של בניה בקורס קציני השריון (קק"ש) ומאוחר יותר כמ"פ שלו באותו קורס בזמן שהיה בניה מדריך בקק"ש (גנן קק"ש בשפת השריון).
קשה יהיה לי לדבר מעיני המפקד בעיקר מפני שבניה מייצג עבורי קודם כל בן אדם. ספק אם בעברי האישי, עוד בטרם למדתי חינוך באוניברסיטה הייתי מסוגל לתאר את בניה באופן בו אתאר אותו ואת הווייתו כעת, אך שמח אני שיש בידי מעט כלים שיעזרו לי ולכם לשמוע על בניה כפי שאני הכרתי אותו.
פתחתי וסיפרתי, שאותך בניה אני מכיר קודם כל כאדם! כאדם, מחנך, מפקד וקצין עצמאי בדעותיו ובמעשיו, כאדם שבמהותו קודמים הערכים, האמונות, ולעיתים הציוויים הפנימיים לציוויו עשה ואל תעשה. אדם שעבורו, החיים כמו גם הפיקוד, הם מפגש מתמיד ורצוף עם בני אדם אחרים, עם מציאויות אחרות שבהם יש לך את הזכות ללמוד מאחרים ובעיקר להשפיע וכך היית משפיע.
מפאת צניעותך לא אכתיר לך כתרים שאולי יביכו אותך, אך חשוב לי לומר לקהל שבא לכבודך ובעיקר למשפחתך ואוהביך, כי ברור וידוע לי היום שבתוך תוכך ניחנת בניה, בסגולות אנושיות ייחודיות שאפשרו לך בפרק החיים הקצר, קצר מדי שבו חיית להשפיע, לחנך ולהיות חבר אמת של רבים.
אך אני מדבר כאן היום גם כמי שהכירך, בעיקר בצבא, ומעבר או שנכון יותר יהיה לומר, בנוסף למה שכבר אמרתי על עצם היותך אדם היית מפקד, ובאמרי מפקד אני רואה את דמותך ומהותך לפני! כלומר, מפקד במובנו הראשוני- האדם הפוקד את החלטותיו ופוקד מלשון נוכח מול פקודיו.
ראשון היית כמעט בכל מצב ועניין, בעבורך הדוגמה לחייליך ולמפקדיך קדמה לכל מחשבה אחרת. זכית בהיותך מפקד לכבוד והערכה ממפקדיך ופקודיך משום שידעת להיות תמיד נוכח , על אפם וחמתם של החיילים שמעדיפים לעיתים לעגל פינות, והמפקדים שמנסים לקצר תהליכים. משום שידעת להיות מרכיב משמעותי בשיח על כל עניין ודבר הקשור בקביעת המטרות ועיצוב אופן ביצוע המשימות וקבלת ההחלטות.
אני רוצה לספר לכם ש"הקושי הנעים" ביותר שהיה לי עם בניה היה שיחות, שלעיתים הפכו לויכוחים ממושכים, כמעט על כל דבר שראה אותו בניה כמהותי. הקשית עלי משום שרצית לראות שקבלת ההחלטות, הקטנות והגדולות, מובנות לך גם אם לא תמיד הסכמת איתן, בכך עזרת לי רבות, בניה, ללמוד על עצמי, על מהותי כמפקד, ויודע אני שנכון הדבר גם עבור מפקדים נוספים שלך, איתם הלכנו דרך משותפת וכך הם העידו עליך.
אי קבלת המובן מאליו לא היוו עבורך תירוץ לווכחנות או ניסיון להתחמק מעשייה, אלא היוו עבורך דרך ומהות לרדת לסוף דעתו של העומד מולך, ובכך להיטיב ולהכיר את דעתך. מעטים מדי הם המפקדים בצבא שנוהגים כך ו"מכלים" את חלק מזמנם על כך.

חלק מההוגים מנסים למתוח את הקו הדמיוני המפריד בין אדם הנמנה על ההמון, לאדם אשר בו גלום הפוטנציאל להפוך להיות מוביל ומנהיג, כשאחת מהתכונות המהותיות המוזכרות היא- ביקורתיות, שתכליתה הטלת ספק המחייבת בחינה אמיתית של עצמי ושל המציאות בה אני חי. זאת בכדי, ליצור ולהשפיע על המציאות כך שתתאים לערכי היסוד המהותיים, אשר אותם אני באופן אישי ראיתי בך! ראשית- אדם, שנית- נוכח, ביקורתי ומביע דעה ושלישי ולא פחות חשוב- ענייני, תכליתי ומעשי.
כאן הייתי רוצה לספר לכם על מה שלמדתי על בניה ומבניה, וזה על חשיבות המשפחה, החברים והקהילה. אדם ומפקד כמו בניה לא נוצר יש מאין. הוא מתהווה בתא המשפחתי ומעצב בין חבריו והקהילה אליה הוא שייך. זכיתי לבוא מקהילה דומה-שונה שכזו- התנועה הקיבוצית. לעיתים מצאתי קווי דמיון רבים ביני ובין בניה בנושאי יומיום כמו גם בנושאים ערכיים-תפיסתיים. כאן הוא המקום לומר תודה, תודה לכם הורים יקרים, אחים, חברים וחברי קהילה שהשכלתם לגדל את בניה להיות מי שהוא נהייה, זה לא מובן מאליו כלל ועיקר! על כך, סיפרתם לי שמעון וחגית שלעיתים קרובות ראיתם את בניה מקיים "מאבקים פנימיים" קשים, בינו לבין עצמו, על רצונות שונים שבאו מכם ההורים וסתרו את רצונותיו וכוונותיו. אך, בסופו של דבר, גם להבנתכם הוא בחר בסופה של מחשבה, תמיד את הבחירה הנכונה באשר הייתה, ואתה הלך עד הסוף.
אתם המשפחה, החברים והקהילה שהיטבתם לאפשר לבניה להיות "אחר", "שונה על פי דרכו" ובכך זכיתם לקרבתו, לאהבתו, ההערכה שלו אליכם ואמונו, הייתם צריכים לראות איך הפך זאת להווייתו המרכזית כמפקד כלפי פקודיו, כלפי חבריו לפלוגה ובכלל.
אשוב ואזכיר שאצלו העשייה באשר היא, לא הייתה בשביל ל"הראות" או בשביל ההצגה, אלא כדרך חיים כך היה בפרויקט האימוץ של פלוגתו, כך היה כלפי חיילים שונים שעליהם פיקד וכך היה כלפי עצמו.
לאורך כל דבריי לא דיברתי על מעשיו השונים של בניה. על מעשיו השונים או רגעים בחייו הצבאיים, זאת משום שמיטיב אני להבין היום שהצבא כצבא לא שינה ולא צריך היה לשנות לבניה או את בניה שאתם הכרתם בבית או בין החברים, ולכן כל כך חשוב לי לספר לכם שזו צריכה להיות גאוותכם. האופן בו חונך בניה חייב להוות בעבורנו סמן ימני, ממש כשם שהיה בניה לילד שהופך לבוגר, לילד שהופך משותף למשפיע, לילד שמגבש לעצמו זהות ודרך מחשבה ודרך חיים איתם הוא שלם ושלמענם הוא מוכן להקריב הרבה. חגית, שיודעת "דבר או שניים" על טיפול באנשים, בטוח מבינה כמה קשה לעצב את זהותו של האדם שיהיה עצמאי מצד אחד ויהיה מחויב למשפחתו, לחברים ולצבא מצד שני.

בניה, זכיתי ללמוד ממך את הפרק החשוב הזה, ועוד רבים נוספים על טבעו של האדם, על טבעה של אמונה, מחויבות ועל טבעה של עשייה מהותית למען ולמען מטרה. תודה!
משפחה וחברים אם ללמוד באנו, מבקש אני מכולנו שנלמד מצד אחד להיות עצמאיים, ביקורתיים ומטילי ספק, ומצד שני נאמנים לערכים משותפים, לחינוך האדם ומהותו כפי שציווה לנו העצם הווייתו בניה.

חובב ורדי, סמג"ד שלח, חטיבה 460

 
 
 

דברים שנאמרו בהלוויה 

דברים שנאמרו בשבעה 

דברים שנאמרו בשלושים 

דברים שנאמרו באזכרות 

דברים לזכרו בטקסים  

מכתבים על בניה 

יום השנה השלישית  

ימי זיכרון לחללי צה"ל  

יום השנה הרביעית  

יום השנה החמישית  

יום השנה השישית  

יום השנה השביעית  

יום השנה השמינית  
האם חגית   

יום השנה התשיעית