אוגוסט ‏2006

חגית ושמעון היקרים,

אני מיכל שרה אמו של יריב ברוש שהיה סמ"פ של בניה במשך ארבעה חודשים עד אפריל שנה זו. הכרנו את בניה דרך הסיפורים של יריב שהגדיר אותו "תותח", אחד שכל מה שהוא עושה, הוא עושה בצורה מושלמת. אדם שנותן את עצמו עד הסוף בלי פשרות ובלי הנחות.
כבר אז דרך הסיפורים של יריב אהבנו אותו. אמיר בעלי ראה את בניה פעם אחת, הם רק החליפו בניהם מספר מילים ולחצו ידיים ומאז הוא נשאר לו בלב. אמיר הסביר אז שבניה הוא מסוג האנשים שגם אם אתה רואה אותם לדקה הם הולכים אתך תמיד בדרך.
קיבלנו את ההודעה על בניה באמצעות הרדיו. יריב שנמצא בחו"ל, קרא על כך באינטרנט וטלפן בבכי תמרורים: "אימא, לא יכול להיות שבניה איננו." גם בגלל שיריב לא נמצא בארץ וגם בגלל שהרגשנו כך, באנו ללוויה של בניה. היינו שם בין כל האלפים, שמענו את דברי ההספד בחצר ביתכם ומעל הקבר והרגשנו קרובים אליו ואליכם. אין לי הסבר מדוע.
אני חיבת להודות שגם אני וגם אמיר בעלי, גדלנו בבתים שמאלניים. מאז שירותינו הצבאי לפני שלושים שנה לא ביקרנו מעבר לקו הירוק. היינו בעד פינוי רצועת עזה. אני חייבת לומר לכם שחזרנו מהלוויה של בניה אנשים אחרים.
צעדנו בקרני שומרון בדרכו האחרונה של בניה, ראינו וחשנו את האנשים שצעדו אתנו ומשהו בתוכנו השתנה.
ראינו שבניתם בתים לתפארת עם משפחות מדהימות והבנו שיש לנו עוד הרבה ללמוד מכם. מעולם לא ראינו ישוב אחד שהוא משפחה אחת כל כך תומכת.
שמעון דיבר מעל הקבר על אחדות בעם וזה בדיוק מה שאנחנו מרגישים מאותו רגע. אהבה לכל עם ישראל ללא מחיצות של דעות פוליטיות  כאלו ואחרות ואתכם אנו רוצים לחבק עם אהבה אין קץ.
אנו מעריצים אתכם על אומץ הלב, גדלות הרוח ומודים לכם על כך שאתם מיישבים את ארץ ישראל במקומות שאחרים לא הולכים לשם. כן, חזרנו מההלוויה אנשים אחרים אני מקווה שטובים יותר, שרוצים באמת ובתמים אחדות בעם ואהבת ישראל כיוון שלכולנו אותו גורל, כולנו בני אותו עם.
מתוך מה ששמענו בלוויה, הכרנו גם אתכם חגית ושמעון, איזה אנשים מדהימים אתם. אנו מרגישים שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד מכם ואנו מרגישים כלפיכם אהבה רבה בדיוק כמו שהרגשנו את האהבה שלכם כלפי כולם.
כואב לי הלב ששינוי כל כך עמוק בתוכנו התרחש כתוצאה ממותו של בניה. זו הסיבה שאיננו מפסיקים לחשוב עליו מאז. אין לי ספק שיש לו שליחות גדולה שם למעלה ואני מבינה כעת שגם לכם יש שליחות כאן למטה. את השליחות הזו הבנתי כשהיינו אתכם ביום שלישי בבוקר מבלי שתדעו שאנחנו שם לידכם, כואבים את כאבכם, מחבקים אתכם ותומכים בכם.

שלכם,

אמיר ומיכל שרה ברוש.

 

 

 

 

 
 
 

דברים שנאמרו בהלוויה 

דברים שנאמרו בשבעה 

דברים שנאמרו בשלושים 

דברים שנאמרו באזכרות 

דברים לזכרו בטקסים  

מכתבים על בניה 

יום השנה השלישית  

ימי זיכרון לחללי צה"ל  

יום השנה הרביעית  

יום השנה החמישית  

יום השנה השישית  

יום השנה השביעית  

יום השנה השמינית  
האם חגית   

יום השנה התשיעית