גולן ואך: לרגל הולדת ילדו השביעי - בניה ואך
בבית הכנסת אתמול קראנו בשמו/
בעצם היום. לא בלחישה.
והיטב חשנו. הוא ישנו/
קראנו בניה. והוא שב.
על פסגת הר גלילי עוטה ערפל/
וברקים ומים ורוך אדמה
הופיעו חיים וקם הנופל/
ובכי התינוק הוא שחוק האומה.
חיי עולמים זרמו ממרום/
בתוגת צמרות וגיל נחלים
ושמו בניה. ירד בגבורות/
בן איש חי. רב פעלים.
יודעת הנפש את סוד החיים/
הרז שרק לעיתים נגלה
כל עוד יקראו בשמות. עבריים/
אין המוות שורר בעולם
כלל.
|