| | אורי
הנדסה
בניה,
אמנם אינך שומע או יכול לקרוא את דבריי, אך אני מרגיש
צורך לכתוב זאת בכל זאת. אתמול בלילה ב-3.09.06 הוריך ביקרו אותי, היה לי הכבוד והזכות
להכיר את הוריך. אנשים לא מפסיקים לנהור לביתך ולספר את סיפור גבורתך.
המפגש הראשון
שהיה לי איתך היה כשהפומ"ה שלי פרסה זחל ב-5:00 .כשעליתי בקשר לדווח על כך אתה היית
הראשון שעלה בקשר ואמרת שאתה בדרך אלי. משכת אותי לכיוון המגנן במעלה ההר, בפאתי
א-טייבה, בנקודה שהעלייה הייתה תלולה ,לטנק לא היה מספיק כוח לעלות אותי למעלה.
ניסינו מס' פעמים כ-7 דק' אינך מוותר, הכבל מתנתק ואתה לא נותן לי רגע להישאר לבד
מטה ,היית יורד ועוזר לי לחברו. בקשת ממג"ד 46 להפעיל ארטילריה בקור רוח ובתבונה
לעבר המערב. התחלנו לזרוק רימונים ונרות עשן שהיו לנו בכלים.
השעה הייתה 05:45,06:00
בבוקר, לא זכור לי בוודאות.אמרת לי אורי יש לך מטען ניתוק זחל? עניתי כן-אמרת לי
חבר אותו וכך עשיתי.
המטען היה נפל ולא לקח,לאחר ששנינו רואים משמאלנו מטרים
בודדים מאיתנו נ"טים החלטת להכניס את אנשי צוות הפומ"ה לטנק, נכנסו 12 לוחמים בטנק
והעלית אותנו למקום מבטחים,עוד לא הגעת בעצמך למקום מבטחים וירדת שוב לחלץ כלי אחר.
הפומ"ה שלי קיבלה נ"ט שנכנס בצד אחד ויצא צד שני.בפומ"ה יש שלוש שורות של ישיבה.
הנ"ט נכנס בשורה הראשונה בצד שמאל ויצא בשורה האחרונה מצד ימין,למזלנו בזכותך לא
היינו שם.
שפגשתי אותך לראשונה,הסתכלתי עליך והמבט שלך נתן תחושת בטחון וקור
רוח כמו טפיחה בגב שאמרה אורי אל תדאג - אתה עם בניה והכול בסדר.
יום אח"כ פגשתי
אותך במעלה המגנן ואמרתי לך בניה אני חייב לומר לך תודה,אתה ענית בצניעות וענווה
לא עכשיו. הימים עברו ובאחד מהימים הראית לחיילך את מוצב הבופור,כמה דק' אח"כ ביקשתי
ממך את המשקפת שלך ולראשונה זכיתי לדעת את שם המשפחה של הבחור שהציל אותי –בניה ריין.
הוריך סיפרו לי שחלצת את חיילי הצנחנים שנפגעו מדו"צ באור יום וכן משכת באף שני טנקים
שהיו בשטח סכנה במגנן התופת בחרבת אל-כסף.
כאדם שנמצא בסכנה ורואה אותך מגיע
אליו הוא חש הקלה.כשהוא רואה אותך הוא חש גם קור רוח ובטחון שמוקרנים ממך.כשהוא רואה
אותך את מעשיך הוא גם מבין את אומץ ליבך. הגעת לחילוצים האלה כמו שליח האל. לא יוצאת
מראשי התמונה שלך עומד בתא מפקד בטנק,התמונה הזו הזכירה לי אדם רוכב על הסוס. רוכב
מיומן ששולט בסוסו ללא עוררין-כך היית.
אם יכולתי להביע את הערכתי אליך במילים
הייתי רושם זאת אך אין מילים שיכולים להביע את תודתי והערכתי אליך. הייתה לי הזכות
להכיר אותך במלחמה ,להכיר את הוריך וזכות מאין כמוה שלאחיין שלך קראו בניה-אורי.
תודה איש אמיץ
אורי | |
